פסק-דין בתיק ב"ל 229-08

1.          תביעת התובע לקבלת דמי אבטלה, אשר הוגשה לנתבע ביום 20.2.07, נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחיה, מיום 15.8.07 בנימוק, כי התובע לא היה עובד הזכאי לשכר, אשר מעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח עבורו, וכי התובע לא היה מבוטח בביטוח אבטלה, כנדרש בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן - "החוק").

הנתבע אף הוסיף וטען, כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין בנו, שהינו המעסיק שהתובע טען כי עבד אצלו.

2.         בכתב התביעה, אשר הגיש התובע כנגד החלטת הנתבע, טען התובע, כי עבד בפועל  עבור מעבידו, אם כי לא ציין בכתב התביעה את זהות המעביד, ואף לא ציין את תקופת עבודתו אצל מעביד זה, או את מהות עבודתו.

            הנתבע בכתב הגנתו, חזר על האמור במכתב הדחיה, והבהיר, כי התובע טען שעבד במסעדה שבבעלות בנו בתקופה מ-1/06 ו-עד1/07, אולם, על יסוד הודעתו של התובע לחוקר, העובדה כי התובע לא יכול היה לנקוב בשמות של לקוחות, אי לקיחת עובד אחר במקום התובע, העלאת שכרו של התובע בסמיכות זמנים לסיום העסקתו, דווקא בתקופה בה טען התובע, כי חלו צמצומים של בנו, כל אלה הביאו למסקנה, כי התובע לא צבר תקופת אכשרה כעובד שכיר, כנדרש בסעיף 161 לחוק.

3.         מטעם התובע, העידו התובע ובנו - מר עאסלה גאלב-בעל המסעדה (להלן: גאלב).

כמו כן, נציין, כי מטעם התובע היה אמור להעיד רואה החשבון של העסק, מר נוסיר, לעניין זה, הננו מפנים להחלטתנו, אשר ניתנה בסיום הדיון המוקדם, ב-29.3.09, ובה הורינו לתובע להמציא תצהיר מרואה החשבון של העסק על דיווחו כעובד מ-1/06 וכן פירוט של רואה החשבון באשר לזהות העובדים בעסק בשנים 2005-2007.

למרות שניתנה על-ידינו החלטה הדוחה את מועד סיום שמיעת הראיות לצורך זימונו של רואה החשבון, נר נוסיר, חזר בו התובע מבקשתו מלהעיד את רואה החשבון והודיע, כי אינו מעוניין להעיד את רואה החשבון מטעמו.

בהתייחס לכך, הננו מפנים להחלטתנו מיום 2.11.10 בה הבהרנו, כי בית-הדין אינו מכתיב לצדדים איזה עד להזמין, אולם הימנעות התובע מהבאת העד עשויה לפעול לחובתו.

מטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור של מר עאדל דביני ממחלקת הגביה, סניף נצרת.

התובע לא ביקש לחקור את נותן תעודת עובד הציבור.

4.         השאלה העומדת לדיון בפנינו הינה, איפוא, האם יש לראות את התובע כ"עובד" של בנו- בעל המסעדה- גאלב בתקופה הרלוונטית בסמוך לתאריך הקובע לענין דמי אבטלה, דהיינו, האם התובע היה "מבוטח" כהגדרת מונח זה בחוק, לעניין צבירת תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה.

             יש לציין, כי הגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק כוללת "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד".

                    "בן משפחה" מוגדר לענין זה ככולל את אחד ההורים.

העובדות הצריכות לענייננו:

5.         בנו של התובע מדווח כעצמאי בעל מסעדה החל מחודש 1/01, בהתאם להודעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי בחודש 2/01.

בשנת 2005 דיווח בנו של התובע על העסקת 5 עובדים, כאשר רק שניים מהם עבדו במהלך כל השנה, והיתר עבדו רק מספר חודשים.

בשנת 2006 דיווח בנו של התובע על העסקת 6 עובדים, מתוכם 3 עובדים שעבדו במהלך כל השנה (או ליתר דיוק למשך 11 חודשים), והיתר עבדו רק חודש או חודשיים.

התובע מדווח כמי שעבד בשנה זו במשך 11 חודשים.

בשנת 2007 דיווח בנו של התובע על העסקת 4 עובדים, מתוכם 3 במשך שנה שלמה, ועובד נוסף במשך מספר חודשים. התובע אינו מדווח כלל, כמי שעבד אצל בנו בשנת 2007.